מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן הוא בעצם מדד שמטרתו לתת מדד מספרי ליוקר המחיה בישראל ולעלות הממוצעת של סל צריכה למשק בית ממוצע. המדד מודד את השינוי שחל עם  הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שמחיריהם ניתנים למדידה סדירה. "סל" זה מייצג את תצרוכת של אוכלוסיית משקי הבית. המדד משמש בעיקר להצמדות שונות, לקביעת תוספת היוקר לתעריפי השכר ולניתוח מגמות המחירים במשק. הסל מורכב ממגגון סעיפי הוצאה כמו דיור, תחבורה, לבוש וכו' עם משקל שונה לכל אחד בתוך המדד.

השינוי בערכו של המדד מייצג את השינוי שחל במחירי המוצרים הנכללים בסל ספציפי, שנקבע אחת לתקופה. מאחר שמדובר במדד מחירים לצרכן, יהיה הסל מורכב ממוצרים ושירותים הנצרכים על ידי הצרכנים, אליהם מתייחס החישוב. מדד המחירים בנקודת זמן לאחר תקופת הבסיס יהיה שווה למדד בתקופת הבסיס כשהוא מוגדל (או מוקטן) על פי שיעור השינוי של עלות הסל (כלומר, מוכפל בעלות הסל בנקודת הזמן עבורה מחושב המדד ומחולק בעלות אותו סל בתקופת הבסיס).

השינוי החודשי מתפרסם על ידי הל.מ.ס. המדד של כל חודש (כלומר בכמה עלו המחירים בחודש מסוים) מתפרסם ב-15 של החודש הבא.

מתי ישפיע על המשכנתא ולמה

כאשר לווה משלב בתמהיל המשכנתא שלו מסלול צמוד מדד, הוא בעצם מצמיד את קרן ההלוואה הסכום שנלקח למדד המחירים לצרכן. בפועל, המדד מגדיל/מקטין את הקרן של ההלוואה על בסיס חודשי (המדד מםורסם כל 15 לחודש) והקיטון או הגידול בקרן ההלוואה משפיע מיידית גם על גובה תלשום הריבית החודשית, שכן אם הקרן גדלה אז יש יותר ריבית ולהיפך.  ישנם מסלולים שאינם צמודים למדד אשר לא יושפעו משינוי במדד זה.

מה קורה כשהמדד עולה / יורד


לדוגמא במסלול צמוד מדד בגובה 800,000 ש"ח ל-25 שנה בריבית של 2.8% + מדד חודש לאחר מכן עולה המדד ב 1%, הקרן תגדל גם ב – 1% כלומר המשכנתא/ הקרן עומדת עכשיו על 80800 ₪ ובהתאם לכך גם ההחזר החודשי יגדל  ואף יכול להיווצר מצב בו משלמים בכל חודש אך הקרן לא יורדת או יורדת במעט.

זה כמובן עובד גם לכיוון השני, כך שאם המדד יורד כפי שקורה לא אחת בשנים האחרונות, קרן ההלוואה שלנו יורדת בהתאם ויחד איתה ההחזר החודשי.

כיצד הבנק מתייחס למדד והאם ואיך ניתן להיערך לזה


הבנקים מציעים לנו ריביות שונות בין משכנתא צמודת מדד למשכנתא לא צמודת מדד.

לשם המחשה בלבד, בעבור צמודת המדד נניח יבקשו מאיתנו 2.5% ריבית ובעבור הלא-צמודת מדד יבקשו מאיתנו 3.5%, הפער בין הריביות מייצג את המחיר הבנק גובה עבור כך שהוא בעצם סופש את החשיפה למדד במקום נוטל המשכנתא.